Banner Libbyhealth

כל מוצר חדש שאני קונה, קודם כל אני בודקת את תווית המזון, האם כל הרכיבים מוכרים לי, אם חלק מהרכיבים לא מוכרים המוצר חוזר למדף.

כאשר יש אזכור לצבעי המאכל המלאכותיים בתווית קחו בחשבון שחלקם מבוססים על נפט, חלקם מכילים חומצות חנקתיות, בחלקם אחד המרכיבים הוא בנזן – חומר שהוגדר על ידי משרד הבריאות כמסרטן ודאי

מתי לאחרונה עצרתם ושאלתם את עצמכם מה בעצם מקורו של הצבע האדום בקרטיב שקניתם  או בדגני הבוקר שאתם רוכשים?

אז הנה סקירה קצרה שתעזור לכם ללמוד קצת על צבעי המאכל ועל החומרים המשמרים. (לקוח מתוך הספר “לסלק את הקוץ”)

חומרים משמרים נועדו לעכב תהליכים כימים בזמן ואחרי האריזה, לעכב צמיחה של מיקרואורגניזמים וקוטלי פטריות, חיידקים (מלח),מכיוון שחומרים אלה מכילים רעלים הפוגעים במיקרואורגניזמים יש סכנה שהם עלולים לפגוע גם בבני אדם, רשויות הבריאות קובעות מינונים שלדעתם  לא יפגעו בצרכנים.

ממתקים

הסולפיטים וסולפאטים מונעים התפתחות של מיקרו אורגניזמים, משתמשים בעיקר כדי לשמור על צבעם המקורי של מזונות, כמו מיץ לימון משומר, מרססים אותם על חסה על מנת למנוע את הפיכתם לצבע חום. הם גם משמשים לשמירה על צבע בו נצבע המזון כמו בשר אשר הצבע האדום משווה לו מראה טרי. נמצא  בתפוחי אדמה מקולפים לצ’יפס, קופסאות שימורים, בסוגי גבינות ובפירות מיובשים)

ניטריטיםNO2 וניטראטים NO3 כחומרים משמרים וכצבעי מאכל משמשים כהגנה על בשר נגד חיידקים לצורך הארכת חיי המדף וצביעת הבשר בצבע מושך יותר
פוספאטים כחומרים משמרים: משמשים לקשירת המים למזון כדי שלא יתפרק ויתקלקל הם מאריכים  את חיי המדף של המזון .למשל למוצרי בשר מוסיפים מים בהזרקה. לכאורה כדי לרככו למעשה כדי להעלות את משקלו. מוצאים פוספאטים גם בסלטים תעשייתיים רבים הנשמרים לאורך זמן רב בגלל חומרים משמרים, נוגדי חמצון ופוספאטים.

חומרים משפרי טעם  מטרתם  להדגיש את טעם המזון ולטשטש טעם רע.

צבעי המאכל  מטרתם להשוות למזון מראה מושך וטרי, להעניק  ההרגשה שהמזון הוא בריא ,  הם נועדו  גם למשוך את קהל היעד שהם בעיקר הילדים(בממתקים וגלידות). צבעי המאכל מתחלקים לשלוש קבוצות: צבעי זפת הפחם, צבעי אזו וצבעים טבעיים, שמופקים מעצמות או רקמות של צמחים, בעלי חיים ומינרלים.

צבעי זפת הפחם: אלה עשויים מנפט ומעניקים את הגוונים הצהובים, הכתומים והאדומים, שמייפים את המזון, או את הכהים יותר, כמו שחור, סגול, כחול וכדומה, שמכסים על פגמים במזון. אחד המרכיבים בצבעים האלה הוא בנזן (Benzene), שמוגדר על ידי משרד הבריאות כמסרטן ודאי בבני אדם. זיקוק נוסף של הנוזל הזה מפיק מספר חומרים, ביניהם גם צבעי מאכל. לעיתים משלבים בין תוצר הזיקוק לבין צבע מקבוצת האזו, ואז נוצר שילוב מזיק עוד יותר. שארית החומר, אגב, משמשת לזיפות גגות וכבישים.

צבעי אזו (DYE AZO): בקבוצה זו נכללים כמעט מחצית מצבעי המאכל המלאכותיים. אלה חומרים סינתטיים או טבעיים, שמסיסים במים ומכילים חנקן וחומצות חנקתיות, שנוצרים מרכיבי אזואיק דיאזו וחומרים כימיים מקשרים. קבוצה זו נחשבת ליציבה, זמינה ובעיקר זולה להפקה.

יותר ממחצית מצבעי המאכל המצויים במזון מקורם בקבוצת צבעי האזו. למרות שמשרד הבריאות מגביל את הכמות המותרת של הצבעים האלה במזון, הוא לא אוסר את השימוש בהם. המשרד רק מחייב את יצרני המזון לציין במפורש על האריזה את סוג הצבעים שהוספו למזון ואת סימונם הכימי.

צבעי מאכל טבעיים: צבעים שמופקים ממזון, כמו צבע קרמל שמופק מסוכר וניתן למצוא אותו במשקאות כמו קולה. אנאטו הוא צבע מאכל כתום, שמופק ממרכיב בשם ביקסין שמצוי בעץ הטרופי אנאטו. צבעים אחרים עשויים מוויטמינים, כמו ויטמין B2 שנותן צבע צהוב, או בטא קרוטן שמספק צבע כתום. תבלינים מסוימים, כמו פפריקה או כורכום, משמשים אף הם כצבעי מאכל.

זהירות גם כשמדובר בצבעי מאכל טבעיים. כך, למשל, אנשים שסובלים מבעיות בכיס המרה או מצהבת צריכים לצרוך בזהירות מאכלים שהוסף להם כורכום כצבע מאכל. צבע המאכל האדום הטבעי E120, שמופק מסוג של חרק, עלול לעורר תגובה אלרגית קשה ואינו מומלץ לשימוש לילדים היפראקטיביים. במדינות מסוימות אף אסרו את השימוש בפפריקה כצבע מאכל.

באמצע המאה ה-20 התחילו חוקרים לבדוק את השפעת צבעי המאכל המלאכותיים, שבעיקר היו נגזרות של נפט ותרכובות כימיקליות, על בני אדם. החוקרים טענו שהצבעים האלה גורמים לשלשולים, לתופעות אלרגיות, לבעיות נוירולוגיות ולמחלות סרטן מסוגים שונים. הטענה העיקרית היתה שמרכיבי החומרים הסינתטיים פוגעים בחומר הגנטי שבתאים ומאיצים את התפתחות התהליך הסרטני.

המדינות היחידות שאסרו את השימוש בצבעים הסינתטיים שמכונים צבעי זפת הפחם הן מדינות צפון אירופה, ובעיקר נורבגיה. ברוב מדינות העולם, וישראל בתוכן, ממשיכים לעשות שימוש בצבעים האלה.

למרבה הצער, ילדים – שרגישים יותר להשפעת צבעי המאכל בגלל שטח גופם הקטן – הם קהל יעד עיקרי למזון שהוספו לו צבעי מאכל. מזון צבעוני מושך את תשומת ליבם ונתפס כאטרקטיבי יותר בעיניהם. אבל ילדים רגישים פי 50 מהמבוגרים להשפעות השליליות של צבעי המאכל.

היצרנים אמנם טוענים שהם משתמשים בצבעי מאכל מאושרים לשימוש, אך רוב ניסויי המעבדה, שבעקבותיהם אושרו הצבעים האלה, נערכו על עכברים ולא על ילדים, כך שאין לנו קנה מידה לגבי מידת השפעתם האמיתית.

בשנת 2004 פורסמו תוצאות מחקר שבדק 1,873 ילדים בני 4, שחולקו לקבוצות לפי מידת ההיפר אקטיביות שלהם. במשך שבוע קיבלו כל הילדים תזונה שלא הכילה צבעי מאכל או בנזואט (חומר משמר), ולאחר מכן במשך שלושה שבועות קיבלו משקה שהכיל צבעי מאכל או בנזואט, ולחלופין משקה פלסבו (דמה).

התנהגות הילדים נבחנה בתום שלושת השבועות, ונמצא שבלי קשר למידת ההיפראקטיביות הראשונית, חלה עלייה בהתנהגות ההיפראקטיבית של הילדים שצרכו משקה שהכיל צבעי מאכל ובנזואט לעומת הילדים שקיבלו משקה פלסבו. במהלך הניסוי צרכו הילדים 20 מ”ג צבעי מאכל – כמות שנחשבת לקטנה ביותר יחסית למוצרי מאכל ‘צבועים’.

בשנת 2002 פורסמו בעיתון “Food Magazine” תוצאות מחקר אשר מצא קשר בין הפרעות התנהגותיות אצל ילדים לבין צבעי מאכל וחומרי שימור במזון. התופעה בלטה בעיקר בשימוש בצבעי מאכל שידועים כמגבירי היפראקטיביות, כמו טרטרזין וסנסט ילו. סנסט ילו  אסור לשימוש בפינלנד ובנורבגיה ונמצא במעקב של מינהל המזון והתרופות האמריקאי, שלא השתכנע עדיין שצריך לפסול אותו לגמרי למאכל.

למרות הנזק האפשרי הטמון בצבעים המלאכותיים, ממשיכים לעשות בהם שימוש נרחב בתעשיית המזון מאחר והצבעים הטבעיים יקרים יותר.

עם זאת, בשנים האחרונות התעוררה מודעָת הצרכנים לנזק האפשרי הטמון בצבעי מאכל, ולכן פועלים כיום יצרני מזון רבים לייצור מזון נטול צבעי מאכל לחלוטין, תוך שהם מדגישים את זה באופן בולט על האריזות. הגדילה לעשות אחת מחברות המזון הגדולות, שאף הקדישה אייקון לנושא כדי להדגיש שמוצריה אינם מכילים צבעי מאכל מכל סוג שהוא (טבעיים או סינתטיים).  לאחרונה מצאתי מס’ מותגים המשתמשים בצבעי מאכל כמו ספירולינה, כורכום, פפריקה ועוד.

צבעי המאכל שנחשבים למסוכנים ביותר

הנה שמונת צבעי המאכל הסינתטיים המסוכנים ביותר, שמותרים לשימוש בארץ, כולל הסימון שלהם והסיכונים הכרוכים בצריכתם:

E102 – טרטרזין. צבע צהוב, שעלול לגרום להיפראקטיביות והפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, אלרגיות, אסתמה, אורטיקריה (סרפדת), גירודים, ראייה מטושטשת, מיגרנה וכאבי ראש, פגיעה בכרומוזומים, בבבלוטות הלימפה ובבלוטת התריס ועידוד גידולים סרטניים שונים.
E110 – סנסט ילו. צבע צהוב-כתום, שעלול לגרום להיפראקטיביות ובעיות קשב, גידולים בכליות וגידולים סרטניים נוספים, פגיעה בכרומוזומים וגרימת מוטציות גנטיות, החמרה של תופעות אלרגיות כמו אורטיקריה, אף סתום, נזלת, כאבי בטן, הפרעות עיכול, הקאות, פריחות עור ועוד. כשהוא מעורב עם צבעים אדומים הוא עלול לגרום לאסתמה ולהפרעות נשימה.

IMG_6586
E122 – אזורובין. צבע אדום, חשוד כגורם לסרטן, דלקות עור, אלרגיות והיפראקטיביות. מסוכן במיוחד לרגישים לאספירין או לסובלים מבעיות בדרכי הנשימה ומאסתמה. מסוכן לילדים.
E124 – פונסו. צבע אדום, חשוד כגורם לסרטן, לחץ בחזה, בעיות נשימה ואסתמה, הלם אלרגי. עלול לגרום להיפראקטיביות ולאלרגיות כשהוא מעורב עם צבעים צהובים-כתומים.
E127 – אריטרוצין. צבע אדום, שעלול לגרום לעלייה של חלבון שקושר יוד, פעילות יתר וגידולים בבלוטת התריס, פגיעה בכרומוזומים ובכלי הדם, היפראקטיביות והפרעות קשב אצל ילדים ורגישות לאור. כשהוא מעורב עם צבעים כחולים הוא עלול לגרום גם לבעיות נשימה.
E129 – אלורה. צבע אדום, שעלול לעורר אלרגיות, גידולים ולימפומות. אסור לשימוש לסובלים מרגישות בדרכי הנשימה או מאסתמה או למי שרגישים לאספירין.
E132 – אינדיגו קרמין. צבע כחול, שעלול לעורר אלרגיות ולגרום לבחילות, עלייה בלחץ דם, פריחה על העור, גירודים, בעיות בדרכי הנשימה וגידולים במוח. כשהוא מעורב עם צבעים אחרים הוא עלול להחמיר בעיות נשימה ולגרום לאסתמה. אצל ילדים עלול להחמיר בעיות היפראקטיביות והפרעות קשב וריכוז.
E133 – כחול מס’ 1. צבע כחול, שמשתמשים בו לעיתים קרובות בשילוב עם טרטזין כדי לקבל צבע ירוק. עלול לעורר אלרגיות, היפראקטיביות ובעיות קשב. חשוד כגורם לגידולי מוח.

About the Author:

Libby Levy
נעים להכיר, שמי ליבי, אמא לאורי ולאילי, בעלת קליניקה באבן יהודה ותל אביב, מטפלת ומנחת סדנאות לתזונה טבעית, בוגרת מסלול נטרופתיה במכללת רידמן לרפואה משלימה, מפרסמת מאמרים בנושא תזונה הטבעית ומפתחת מתכונים בריאים המפורסמים מידי שבוע כאן באתר. מתמחה בבעיות במערכת העיכול (קנדידה, הליקובקטר, קרוהן, מעי רגיז ועוד). מאמינה בשינוי הרגלים וטיפול אמיתי תוך מתן דגש על מסגרת תומכת הכוללת מתן כלים פרקטים. עוד עלי תוכלו לקרוא כאן

0 thoughts on “החומרים המוספים למזון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *